אם הפורץ דורש כסף כדי להחזיר לכם את החשבון, אל תשלמו ואל תנהלו איתו משא ומתן. תשלום לא מבטיח שתקבלו את החשבון, ומשטרת ישראל מציינת, במדריך שלה על סחיטה מקוונת, שקורבנות ששילמו היו חשופים לניסיונות סחיטה נוספים. במקום זה, אבטחו קודם את האימייל והטלפון, עברו לדף השחזור הרשמי של הפלטפורמה, שמרו ראיות ודווחו.
למה לא לשלם לפורץ?
- אין שום ערובה. מי שפרץ לכם ומבקש כסף הוא לא צד שאפשר לסמוך על ההבטחות שלו. גם אחרי תשלום הוא יכול להשאיר לעצמו גישה או פשוט להיעלם.
- דרישה אחת מובילה לבאה. מבחינת הפורץ, מי ששילם פעם אחת עשוי לשלם שוב. זה בדיוק הדפוס שהמשטרה מתארת.
- הכסף מממן את הפריצה הבאה. כל תשלום מוכיח לפורץ שהשיטה עובדת.
- קוד אחד יכול לפתוח עוד חשבון. פורצים מבקשים לפעמים "רק את הקוד שקיבלתם, כדי לשחרר את החשבון". מערך הסייבר הלאומי מזהיר לא להעביר קוד אישי לאף אחד.
אם כבר שילמתם, אל תאשימו את עצמכם. זה קורה גם לאנשים זהירים מאוד, בעיקר תחת לחץ. הפסיקו להעביר כסף, פנו לבנק או לחברת האשראי, והמשיכו בצעדים שבהמשך.
מה עושים קודם? מאבטחים את האימייל והטלפון
האימייל ומספר הטלפון הם המפתחות לכל השאר: דרכם מגיעים קודי האימות וקישורי השחזור. אם הפורץ שולט באחד מהם, הוא יכול לחזור גם אחרי ששחזרתם את הרשת החברתית.
- היכנסו לתיבת האימייל, החליפו סיסמה, התנתקו ממכשירים שאינכם מזהים והפעילו אימות דו-שלבי. בדקו גם שאין העברת דואר אוטומטית (Forwarding) שלא אתם הגדרתם.
- אם הטלפון פתאום בלי קליטה, או שהגיעה הודעה על החלפת SIM שלא ביקשתם, פנו מיד לחברת הסלולר. הסבר: מה זה SIM Swap.
איך משחזרים את החשבון בערוץ הרשמי?
- הפסיקו את הקשר עם הפורץ, אחרי שצילמתם מסך של כל הדרישות.
- אבטחו את האימייל ואת קו הטלפון, כמו שמתואר למעלה.
- היכנסו לדף השחזור הרשמי של הפלטפורמה לפי הטבלה, רצוי ממכשיר שכבר התחברתם ממנו.
- אחרי שחזרתם: החליפו סיסמה, התנתקו מכל המכשירים הלא מוכרים והפעילו אימות דו-שלבי.
- בדקו מה השתנה בזמן הפריצה: אימייל, טלפון, שם משתמש, אפליקציות מחוברות ופוסטים.
| פלטפורמה | איפה מתחילים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| facebook.com/hacked | Meta ממליצה להיכנס ממכשיר שכבר התחברתם ממנו. אם האימייל הוחלף, חפשו בתיבה הקודמת את ההודעה עם הקישור לביטול השינוי. | |
| instagram.com/hacked | הדף הרשמי למקרה שמישהו נכנס לחשבון או שאינכם מצליחים להתחבר. | |
| Google ו-Gmail | g.co/recover | Google מציינת שאי אפשר להתקשר אליה לעזרה בכניסה, ושהיא לא עובדת עם שירותים שטוענים שהם מספקים תמיכה בחשבונות. |
| רישום מחדש של המספר באפליקציה, עם הקוד בן 6 הספרות שמגיע ב-SMS או בשיחה | לפי WhatsApp, רישום מחדש מנתק את מי שמשתמש בחשבון. אם מתבקש קוד אימות דו-שלבי שאינכם מכירים, יש להמתין 7 ימים ולנסות שוב. | |
| Telegram | הגדרות ואז מכשירים (Devices), וסיום החיבורים הזרים | Telegram ממליצה להפעיל אימות דו-שלבי (2-Step Verification) תחת פרטיות ואבטחה (Privacy and Security). אין לכם מכשיר מחובר? פנו לחברת הסלולר לחסימת ה-SIM ולהנפקת כרטיס חדש. |
מדריכים מפורטים: פרצו לכם לאינסטגרם והחליפו את האימייל?, מה לעשות אם פרצו לי לוואטסאפ ושחזור חשבון גוגל שנפרץ.
איך מזהירים את אנשי הקשר?
פורצים משתמשים בחשבון שנגנב כדי לפנות לאנשי הקשר שלכם, לבקש כסף או קודים ולהשתלט על חשבונות נוספים. מערך הסייבר הלאומי ממליץ להודיע לחברים, למשפחה ולקבוצות, במסרון או בשיחה, ולהזהיר אותם לא למסור קוד. שלחו את ההודעה מערוץ שעדיין בשליטתכם וכתבו בקצרה: החשבון שלי נפרץ, כל בקשה לכסף או לקוד ממנו אינה ממני.
אילו ראיות לשמור ולמי מדווחים?
לפני שאתם חוסמים את הפורץ או מוחקים התכתבויות, תעדו:
- צילומי מסך של ההודעות והדרישות, כולל תאריך ושעה.
- שמות המשתמשים של הפורץ. לפי המשטרה, שם המשתמש מופיע בשורת הכתובת בדפדפן כשנכנסים לפרופיל שלו.
- כתובת ארנק הקריפטו, מספר החשבון או כל פרט תשלום שהתבקשתם להעביר אליו.
- כתובות האימייל שמהן הגיעו הדרישות, והתראות האבטחה שקיבלתם מהפלטפורמה.
לאן מדווחים:
- מערך הסייבר הלאומי: טלפון 119, זמין 24/7, או טופס הדיווח המקוון. בין המקרים שאפשר לדווח עליהם: פריצה לרשתות חברתיות וחטיפת חשבון וואטסאפ. המערך מציין שהוא לא מחליף דיווח למשטרה.
- משטרת ישראל: הגישו תלונה, באתר המשטרה או בתחנה, וצרפו את הראיות.
- הפלטפורמה: דווחו על החשבונות שמהם הגיעו הדרישות.
הסבר מלא על תהליך הדיווח: נפלתם קורבן להונאה? המדריך המלא לדיווח ל-119.
מאיימים לפרסם תמונות אינטימיות?
לפעמים הדרישה לכסף מגיעה עם איום לפרסם תמונות או סרטונים אינטימיים. זה מפחיד ומשתק, אבל זו תופעה מוכרת, והאשמה היא של הסוחט בלבד.
- אל תשלמו ואל תמשיכו לענות. משטרת ישראל מציינת שגם אם העברתם תשלום, אין בכך ערובה שהתכנים לא יפורסמו.
- שמרו ראיות וחסמו. המשטרה ממליצה לחסום כל התקשרות עם החשוד, לדווח עליו בכל פלטפורמה שבה פנה אליכם ולהגיש תלונה מקוונת עם שם המשתמש שלו, כתובת האימייל או כתובת הארנק שאליה התבקשתם להעביר תשלום.
- אם מעורב קטין: פנו למוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, בטלפון 105 (24/7), בוואטסאפ 052-1210105 או בטופס מקוון. להורים: החשבון של הילד נפרץ או נחסם?
- מבוגרים: שירות StopNCII.org, שפותח על ידי Meta והארגון ללא מטרות רווח SWGfL, מיועד למי שהיה מעל גיל 18 בתמונה. הוא יוצר "טביעת אצבע" דיגיטלית (hash) של התמונה במכשיר שלכם, התמונה עצמה לא יוצאת מהמכשיר, והפלטפורמות השותפות מחפשות התאמות. השירות פועל רק בפלטפורמות שמשתתפות בו.
במקרה של חשש לחיי אדם, התקשרו מיד למוקד 100 של המשטרה.
מה לא לעשות
- לשלם "מקדמה" או "חצי עכשיו, חצי אחר כך".
- לשלוח לפורץ קוד אימות, גם אם הוא מבטיח שזה "כדי להחזיר לכם את החשבון".
- למחוק את ההתכתבות לפני שתיעדתם אותה.
- לפנות ל"האקר" שיחזיר את החשבון. אחרי פריצה צצים נוכלי שחזור שמבקשים תשלום מראש.
- להסתיר את המקרה מהמשפחה או מאנשי הקשר. האזהרה שלכם מגינה עליהם.
מתי כדאי לפנות ל-CyberGuard?
אם הדף הרשמי לא מחזיר לכם את החשבון, אם הפורץ החליף את כל פרטי השחזור, או אם מדובר בחשבון עסקי שחשוב לכם לא לאבד, אפשר לקבל ליווי. CyberGuard מציעה בדיקה ראשונית חינם, וללא הצלחה, אין חיוב. אנחנו עובדים רק בערוצים הרשמיים של הפלטפורמות ולעולם לא מבקשים סיסמה או קוד כניסה.
ההחלטה הסופית היא של הפלטפורמה, ולכן אין הבטחה לתוצאה. פרטים בעמוד פרצו לי לפייסבוק, או בטלפון 052-3001030.
שאלות נפוצות
אם משלמים לפורץ, הוא מחזיר את החשבון?
אין לכך שום ערובה. מי שפרץ לחשבון יכול לקחת את הכסף ולהיעלם, להשאיר לעצמו גישה או לדרוש עוד. משטרת ישראל מציינת, במדריך שלה על סחיטה מקוונת, שמי ששילם היה חשוף לניסיונות סחיטה נוספים. הדרך הבטוחה יותר היא השחזור הרשמי של הפלטפורמה ודיווח ל-119 ולמשטרה.
הפורץ מבקש רק את הקוד שהגיע ב-SMS. זה מסוכן?
כן. קוד כזה הוא בדרך כלל בדיוק מה שחסר לו כדי להשלים השתלטות, על החשבון הזה או על חשבון אחר שלכם. מערך הסייבר הלאומי מזהיר לא להעביר קוד אישי לאף אחד, גם לא למי שטוען שהקוד נשלח בטעות או שהוא גורם תמיכה מוסמך. אל תשלחו ואל תענו.
למי מדווחים על פורץ שדורש כופר?
למערך הסייבר הלאומי בטלפון 119, שזמין 24/7, או בטופס המקוון באתר gov.il, וגם למשטרה, כי לפי המערך הדיווח אליו לא מחליף דיווח למשטרה. צרפו צילומי מסך, שמות משתמשים וכתובת הארנק או פרטי התשלום שהתבקשתם להעביר. בנוסף דווחו על החשבון של הפורץ בפלטפורמה עצמה.
מאיימים לפרסם תמונות אינטימיות. מה עושים?
אל תשלמו ואל תמשיכו לענות, שמרו ראיות, חסמו את הסוחט והגישו תלונה במשטרה. אם מעורב קטין, פנו למוקד 105 שזמין 24/7. מבוגרים יכולים להיעזר ב-StopNCII.org, שיוצר טביעת אצבע דיגיטלית של התמונה במכשיר שלכם כדי שפלטפורמות שותפות יוכלו לזהות אותה. האשמה היא של הסוחט בלבד.
כבר שילמתם. מה עכשיו?
הפסיקו להעביר כסף, גם אם מגיעות דרישות נוספות או איומים. פנו לבנק או לחברת האשראי ובררו מה אפשר לעשות לגבי התשלום, שמרו את כל פרטי ההעברה ודווחו ל-119 ולמשטרה. המשיכו בשחזור דרך הדף הרשמי, והיזהרו ממי שיציע להחזיר לכם את הכסף תמורת עמלה.
מדריכים משלימים
- קודי שחזור (Recovery Codes)
- כך תתגוננו מפריצות לחשבונות
- פריצות דרך דואר אלקטרוני
- 15 כללי האבטחה של CyberGuard: הצ'קליסט המלא להגנה על החשבונות
אבטחת סייבר
אבטחת סייבר
אבטחת סייבר